גזר דין בתיק פל"א 5913-05-13

בתיק זה הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 18.5.13, פחות מחודש לאחר שהפקיד את רישיונו בבית המשפט בשל פסילה שנגזרה עליו בתיק קודם, נהג הנאשם בטרקטורון כשהוא פסול מלנהוג.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור ציין כי הנאשם שנמצא במעצר בית מלא מפרנס את משפחתו ולכן ביקש שבית המשפט יימנע מלהשית עליו מאסר בפועל ולחילופין עבודות שירות לתקופה קצרה. גם לעניין הפסילה עתר הסניגור שתהיה קצרה. מאחר שמדובר במשפחה של חקלאים ביקש הסניגור לסייג את הפסילה לטרקטור חקלאי כנגד הארכת תקופת הפסילה.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת עונש פסילת רישיון הנהיגה כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה במתחם שבין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רישיון הנהיגה לתקופה משמעותית, וזאת בתלות בנסיבות המקרה. לעניין זה יש להבחין בין פסילה שהוטלה בהיעדר התייצבות הנאשם לפסילה שהוטלה בפניו, פסילה שלא הסתיימה עקב אי הגשת בקשה לחישוב ופסילה "טרייה" בה שב הנאשם לנהוג בתקופה בה מופקד רישיונו בבית המשפט, ובין מקרה בו מדובר בעבירה זו "בלבד" למקרה בו מצטרפת אליה עבירה נוספת.

עוד נקבע בפסיקה כי לצד עונש המאסר יש להטיל עונש של פסילה נוספת לתקופה משמעותית שבין שישה חודשים לחמש שנים, וזאת בתלות בחומרת המקרה, כאמור לעיל.

במקרה דנן מדובר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה שזו עבירה חמורה ביותר, המבטאת יחס של זלזול בהוראות החוק ובציווי בית המשפט. לחומרה הטבועה בעבירה זו קיים  נדבך נוסף של חומרה הנובע מהזמן הקצר שחלף מהיום בו הנאשם הפקיד את רישיונו ועד לביצוע העבירה מושא התיק דנן. יש בכך כדי להצביע על כך שאין בליבו של הנאשם כל מורא מהחוק ולמצער הבנה והפנמה של חומרת מעשיו.

בד בבד יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם המנהל אורח חיים נורמטיבי ומסייע בפרנסת המשפחה. עם זאת לא התרשמתי כי עול הפרנסה שימש לו תמרור אזהרה עת ביצע את העבירות המיוחסות לו.

לאחר שנתתי דעתי לחומרת העבירות, עברו התעבורתי  ושקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה ראיתי לנכון לפסוק כדלהלן:

*           אני דן את הנאשם ל-  45 ימי מאסר בפועל.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, בבית החולים נהריה, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 22.9.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 27.10.13 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במתחם כלא חרמון.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.